פסק-דין בתיק עפ"ג 27504-04-12

המשיב הורשע על פי הודאתו בת"פ 1738/09 (בימ"ש שלום בראשל"צ) בעבירות של החזקת סם (חשיש וקנבוס) לשימוש עצמי בשלוש הזדמנויות, בהשמעת איומים כלפי אמו בתקיפתה ובתקיפת אביו בכך שדחף אותה והפיל אותה לספה ודחף אותו, נושא שלוש הכרעות דין כמתואר ברישא גזר הדין נושא הערעור.

כמו כן, הורשע המשיב בתקיפת שוטר שבא לעצור אותו, נושא הכרעת דין רביעית שבה הורשע המשיב גם בהחזקת קנביס, כאמור לעיל.

עוד הורשע המשיב בעבירות של הפרת הוראה חוקית בארבע הזדמנויות, בכך ששהה ליד בית הוריו בניגוד להחלטת ביהמ"ש שאסרה עליו לעשות כן.

המשיב נידון לתקופת מאסר כוללת של 8 חודשים המורכבת מ- 6 חודשי מאסר בגין העבירות נושא גזר-הדין, שהופעלו בחופף לעונש מאסר על תנאי של 8 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו, שבחופף לו הופעלו גם 3 חודשי מאסר על תנאי נוספים שהיו תלויים ועומדים נגדו.

כמו כן נידון המשיב ל- 5 חודשי מאסר על תנאי בתנאים שנקבעו על ידי בימ"ש קמא.

הערעור מכוון כלפי קולת עונש המאסר בפועל וב"כ המערערת עותרת להחמיר את העונש שהוטל על המשיב בגין העבירות נושא גזר-הדין ולקבוע כי ירוצה במצטבר לעונשי המאסר על תנאי שהופעלו על ידי בימ"ש קמא, לגביהם עותרת ב"כ המערערת שיופעלו במצטבר זה לזה.

ב"כ המערערת טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי בימ"ש קמא לא התחשב בחומרת העבירות בהם הורשע המשיב ובניסיונות השיקום הרבים שנעשו לגביו, אשר כשלו, ונתן משקל יתר לנסיבותיו האישיות של המשיב.

כמו כן טוענת ב"כ המערערת כי בימ"ש קמא לא נתן משקל ראוי לאלימות שהפעיל המשיב כלפי הוריו על רקע השימוש בסמים, שהיא המשך לאלימות שהפעיל כלפיהם נושא גזר-הדין שבו הוטלו על המשיב עונשי המאסר על תנאי שהופעלו על ידי בימ"ש קמא.

לטענת ב"כ המערערת, אין בנסיבותיו האישיות של המשיב כדי לחרוג לקולא באופן קיצוני ממדיניות הענישה הראויה ומשכך יש להחמיר את עונשו בכל הקשור לעבירות נושא גזר-הדין ולהפעיל את עונשי המאסר על תנאי במצטבר לעונש המאסר שיוטל בגין העבירות נושא גזר-הדין.

ב"כ המשיב מתנגדת להחמרה בעונשו של המשיב וטוענת כי בימ"ש קמא לא התעלם מהתנהגותו שבאה על רקע השימוש בסמים ולא חרג ממדיניות הענישה הראויה כאשר מדובר באדם כמו המשיב שיש לו בעיות נפשיות ובעיות אחרות כפי שעולה מהאישור של יחידת ההתמכרויות באגף הרווחה של עיריית חולון ומגיליון שחרור מבית החולים הפסיכיאטרי בשנת 2006 המתאר נסיבות חיים קשות של המשיב.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא אכן מעלה שהוא נתן משקל משמעותי לנסיבותיו האישיות של המשיב הסובל מבעיות נפשיות, מליקוי בשמיעה ומבעיות התמכרות לסם מבלי יכולת לצאת ממעגל עברייני זה (ראה עמ' 16 סיפא לגזר-הדין של בימ"ש קמא).

אף אנו, כמו בימ"ש קמא, סבורים כי העבירות שביצע המערער כלפי הוריו נעברו על רקע התמכרותו לסמים ובהתחשב במצבו הנפשי, אך אין בכל אלה כדי להצדיק הטלת עונש מאסר בפועל בגין העבירות נושא גזר-הדין כאשר הוא חופף כולו את עונש המאסר על תנאי שהופעל לתקופה של 8 חודשים, ולחפוף לאותו עונש מאסר על תנאי 3 חודשי מאסר על תנאי נוספים שהופעלו על ידי בימ"ש קמא.

בעשותו כן, לא נתן ביהמ"ש קמא את המשקל הראוי להתנהגותו האלימה של המשיב כלפי הוריו, ולצורך להגן עליהם מפני התנהגות אלימה בעתיד, כפי שהתנהג כלפיהם בעבר, גם אם הדבר נעשה על רקע השימוש בסמים.

לאור כל האמור לעיל, ומאחר וערכאת ערעור איננה ממצה את הדין עם נאשם שהמאשימה מערערת על קולת העונש שהוטל עליו על ידי בימ"ש קמא, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי עונש המאסר על תנאי של 3 חודשים יצטרף לעונש המאסר על תנאי של 8 חודשים שהופעל על ידי בימ"ש קמא, כך שהמשיב ירצה 11 חודשי מאסר בפועל החל מיום 29.4.12.

<#3#>

ניתן והודע היום ד' תמוז תשע"ב, 24/06/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמשיב.